<h1>רבינו ירוחם מישרים נכ"ג ח"ו</h1>
<h2>דף נא:</h2>
אין מקבלין פקדונות מן האשה ואם קבל יחזיר לה ואם אמר' לנפקד תנהו לפלוני יתן לו ואם מתה ולא אמר' שום דבר יחזיר לבעל ואם נתגרשה קודם מיתה יחזיר ליורשיה. ואם היא נושאת ונותנת בבית אינה נאמנת לעולם לומר שלי הם ולא של פלוני עד שתביא ראיה. ואם הבעל רגיל להפקיד עליה עסקיו הרי היא כמו שנושאת ונותנת אף על פי שאינה נושאת ונותנת בממון אלא הוא בתרא. האשה שאמרה לבעלה בשעת מיתתה כלי פלוני של פלוני הוא תחזירנו לו יראה הבעל אם היא אמודה שיתנו לה מעות בלא רשותו על מנת שלא יהיה לו רשות בהם או אם המפקידים הם אמודים יעשה כמאמרה ואם לא יעכב אצלו בתר'. תשובת שאלה לר' מאיר ראובן טוען שהלוה לשמעון כך וכך ושמעון טוען שכן הוא ושהוא מעכבם בשביל שהיה חיי' לאשתו תשובה אם אשתו היא בחיים ואומרת תן לבעלי יכול לעכב ואם אחר מיתתה יעשה כפירושה ויתן לבעלה ואם כן ממה נפשך שלו הוא ויכול לעכב הממון. שכר' פרה מעלמא ונשאת בעל בנכסי אשתו לוקח הוי והוי שומר חנם ואפילו בפשיעה פטור כי הויא פשיעה בבעלים מציעא. לותה האשה ואכלה ונשאת אם בשטר בעל חייב לשלם פי' מנכסים שהכניסה לו ואם בעל פה בעיא ולא איפשיטא ואין גובין מבעל. ואם ערבה או לותה בשטר חייבת לשלם אבל בעל פה אינה משלמת עד שתתאלמן או תתגרש שרשות בעל כרשות לוקח. ואם היו מעות ההלואה קיימין יחזירו אותן למלוה ורבי יחיאל מפריש כתב דודאי אין הבעל חייב לפרוע חוב אשתו שלפני נשואיה מנכסיו ואפילו עודה תחתיו בגמרא בתרא.
